סייג לחכמה שתיקה: פרסום באיזון
מכירים את התחושה והדחף לפרסם כל הזמן? במציאות הנוכחית הרשת גועשת, בכל רגע ורגע מיליוני אנשים יוצרים תוכן ואז נוצרת תחושה שגם אנחנו צריכים. גם הפלטפורמות החברתיות מעודדות אותנו לשתף כל מחשבה, רגש או חוויה, והאינטראקציה עם הקהל שכוללת מצד אחד תקשורת שוטפת ומצד שני ריחוק מחזקת את הרצון שלנו לשתף ולהיות מעורבים כל הזמן.
אבל אנחנו בתקופה רגישה בה יש חדשות קשות, ואז עולה השאלה האם שייך לשתף? אם נכון לפרסם דבר שאינו קשור לחדשות? וגם אם כן קשור, האם זה יפגע במותג שלנו?
”סייג לחכמה שתיקה“
בתקופות רגישות וסוערות חייבים לנקות במשנה זהירות.
חז"ל לימדו אותנו: ”סייג לחכמה שתיקה“.
יש כוח בשתיקה, לא כל רעיון או תחושה שצצים בראשינו חייבים לצאת לאוויר העולם. לפעמים, החכמה האמיתית היא לדעת מתי לשתוק.
הכלל אצבע שלי – כשיש ספק אם מתאים לפרסם או שעדיף לשתוק, אז לא לפרסם.
אם יש ספק אין ספק.
פגיעה באלגוריתם?
נכון שיש חשיבות להתמדה בפרסום מהפן של מיקסום האלגוריתם להגדלת חשיפה, אבל המחיר של נזק תמידתי הוא גדול יותר. תחשבו על מקרים בהם גללתם בפיד וראיתם תוכן שהרגיש לא קשור למציאות ואולי חסר רגישות…
מה לפרסם? ומתי?
אין צורך שהתוכן שלנו ישתנה משמעותית או יעבור טרנספורמציה מערכי המותג אותם חשוב לנו לשקף. לכן, אם לצורך העניין תכננו לפרסם מראש פוסט ובבוקר החדשות קשות, אז אפשר לשקול לדחות את מועד הפרסום בכמה שעות. אפשר גם לשתף באמפתיה בתחושות שלנו כלפי אותה בשורה…
אין נכון ולא נכון, יש כאן דינאמיות בין שמירה על רגישות לבין המשך הפרסום.
מי ייתן ונתבשר בבשורות טובות והדילמות שלנו יעסקו באיזה בשורה טובה להתחיל, בעז״ה!
