מה עושים כשאין השראה לפרסום ברשתות החברתיות?
אין לי ספק שהמציאות של המלחמה יצרה לכולנו מחסום השראה לפרסום ברשתות החברתיות.
כאמור ״כשהתותחים רועמים המוזות שותקות״..
נוסף על כך מהדהדת השאלה האם התוכן בכלל רלוונטי או רגיש מספיק?
להערכתי מחסום ההשראה לפרסום זה כמו מחסום כתיבה, מחסום ״הדף הלבן״ ואם תשאלו אותי הפתרון זהה.
מחסום הדף הלבן
הרבה יוצרים שחווים מחסום כתיבה, "מחסום הדף הלבן", ממליצים לכתוב וליצור את המחסום.
זאת אומרת לכתוב ממש את זה שאין השראה וע"י העשייה נוצרת השראה.
להערכתי ההמלצה הזאת תקפה גם בפרסום ברשתות החברתיות.
למשל במצב כזה שאין השראה ולא יודעים מה לכתוב או לפרסם, אפשר להתחיל מפרסום אישי של סטורי או פוסט שבו נספר שאנחנו במצב הזה של חוסר ההשראה. אפשר גם לשאול את הקהל איך הם חווים את התכנים שלנו ובהתאם ללמוד מה רלוונטי לפרסם ברשתות החברתיות ומה לא.
אם אפשר, כדאי לשתף גם בסיבה לכך שאין השראה, לשתף מה עובר עלינו, למשל לשתף מאיפה ניגשנו לנסח את הפוסט הזה.
ככל שנשחרר ונפרסם, נקבל עוד השראה ויעלו רעיונות נוספים לפרסום ברשתות החברתיות.
העשייה והיצירה תביא איתה עוד השראה…
3 טיפים נוספים שיכולים לעזור:
מעבר לשיתוף הקושי, יש עוד כמה דברים שעוזרים לי בכתיבה וביצירת תוכן במצבים כאלה:
❶ להתחיל בכתיבת המחשבות ברצף, לא להתעכב על ניסוחים ודיוקים. אחרי שיהיה את הרצף אפשר לזקק מתוך המילים תוכן לפוסט.
❷ לגשת לכתיבה עם חמלה כלפי עצמנו. אם בעבר משימת הכנת פוסטים הייתה קלה וזורמת, עכשיו רמת האנרגיה הרבה יותר נמוכה וצריך הרבה רגישות בכל פוסט, ככה שאפשר להיות גאים בכל פוסט או סטורי שפרסמנו.
❸ כמו שכבר אמרתי – הכתיבה עצמה נותנת השראה ודחיפה לפרסום עוד תכנים. לכן אם קשה ליצור משהו עכשיו יש מאין, תעברו על תכנים מהעבר, תראו מה היה מוצלח ותנסו להביא את הנושא מזווית חדשה. ככה לא צריך להתחיל מאפס. ואחרי זה.. אולי כבר תבוא השראה לעוד תוכן.
רגע לפני סיום, זה טבעי!
בנוסף לכל העצות שכתבתי, חשוב לי ל׳נרמל׳ ולהגיד שזה ממש טבעי להרגיש ככה. המציאות משתנה לנו כל רגע והבשורות הקשות נוכחות כל הזמן…
זה בהחלט טבעי שקשה למצוא מילים או להרגיש ביטחון לפרסם ברשתות החברתיות.
אז מותר לשחרר, לנשום עמוק ולחזור לפרסום כשתוכלו (או לקחת בעלי מקצוע שיוכלו לעזור לכם עם שירותי הפרסום ברשתות החברתיות)…
ובינתיים תזכרו שמאחורי הרשתות גולשים אנשים שגם הם מתמודדים עם המציאות ובהחלט יכולים להבין ולהזדהות עם מה שעובר עליכם.
בהצלחה ובשורות טובות לכולנו בעז"ה. 🙏
